<h1>ספר מצות זמניות הלכ' ברכות שער שביעי</h1>
<h2>דף קג:</h2>
בדברים הבאים בתוך הסעודה מחמת הסעודה ושלא מחמת הסעודה. דע כי כל מאכל שיביאו לפני אדם לזון מפירות וזולתם נקראין דברים הבאים בתוך הסעודה מחמת הסעודה. וכל מה שנוהגים לאוכלו בלי לחם אחר הסעודה נקראים דברים הבאים שלא מחמת הסעודה. ודברים הבאים מחמת הסעודה אינו טעון ברכה לפניו ולא לאחריו, כי הפת פוטרת כל מיני מאכל. ואמנם דברים הבאים בתוך הסעודה שלא מחמת הסעודה, והם אותם שאין צריך ליזון בהם, טעונים ברכה לפניהם, ואין טעונים ברכה לאחריהם, כי ברכת המזון פוטרתן. אך מי שהביאו לפניו בשר או דגים או מעשה קדרה בין בתוך הסעודה בין לאחר הסעודה, לא יברך עליהם, כי מכלל המזון הם. ומי שהביאו לפניו מן הפירות אחר הסעודה טעונים ברכה בין לפניהם בין לאחריהם. אך צריך שתדע כי זאת הגזרה גזרו אותן בזמנם שהיה מנהגם להסיר השלחן תיכף סיימם לאכול, אבל בזמנינו זה שמנהגנו להאריך לאכול על השלחן אע"פ שכבר גמר לאכול והביאו לפניו מיני פירות נחשבו בתוך הסעודה שלא מחמת הסעודה, והם טעונים ברכה לפניהם ולא לאחריהם. אלא שהשותה בתוך הסעודה אינו מברך מפני שהוא מחמת הסעודה ובהכרח לשרות המזון. וגם מה שאז"ל יין פוטר כל מיני משקין, יכלול זה המים ששתה אחר הסעודה שפוטרין היין ששותה קודם המאכל לעונג. ואשר ישתה באמצע האוכל הוא הכרחי לשרות המזון במעים, לכן אמרו בירך על היין שלפני המזון [פטר את היין] שלאחר המזון. ולשתות פוטר לשרות, ואמרו על זה אמר רבה בר חנה א"ר יוחנן לא שנו אלא בשבתות וימים טובים הואיל ואדם קובע סעודתו על היין אבל בשאר ימי השנה בירך על היין שלפני המזון לא פטר את היין שלאחר המזון. ור"ל יין שלאחר המזון, מה [שבא] אחר הסעודה קודם שיברך ברכת המזון. וכמו כן היין ששותה שעה אחר שגומר לאכול, שהוא להתענג בשתייתו, ולכן אמרו בירך על היין שבתוך המזון לא פטר את היין שלאחר המזון, כי לשרות אינו פוטר לשתות. אבל מה ששותה תכף [אחר] האוכל הוא לשרות ויין שבתוך המזון פוטרו. ומי ששתה קודם הסעודה ובירך עליו פוטר את היין שישתה עד ברכת המזון. וכמו כן יין קידוש והבדלה: ודע שכשאמר הב [לן] ונברך ברכת המזון כבר נראה שהסיח דעתו מלאכול ולשתות, ואם רצה אחרי כן לאכול ולשתות חייב לברך בפה"ג.
